חלקו השני של הכתוב המצוטט בברכה זו, שמקורו בדברי הנביא (ישעיה ה טז), צריך ביאור. איך מתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא על ידי צדקה?
תשובות:
א. הביטוי 'צדקה' בכתוב זה אינו במשמעות מידת הצדקה, אלא הוא מכוון לצדיקים. החלק השני של הכתוב נמשך אחר חלקו הראשון. כאשר הקב"ה עושה משפט ברשעים ומכלה אותם, הרי הוא מתקדש בקרב הצדיקים הנשארים (רש"י ישעיה שם).
ב. בדומה לתשובה הקודמת, שני חלקי הכתוב הינם שני צדדים של המטבע. כאשר יעשה משפט ברשעים, יתקדש שמו בצדקה שיעשה עם הצדיקים (מצודת דוד שם).
ג. המונח 'צדקה' מתפרש בשתי פנים, גם במשמעות סיוע לנזקקים וגם במשמעות צדק ויושר. מתחילתו של הכתוב (ישעיה ה טז) 'ויגבה ה' צבאות במשפט' נראה כי גם 'והא-ל הקדוש נקדש בצדקה' שבסופו, הינו במשמעות משפט צדק. כאשר שופט הקב"ה את עולמו בצדק וביושר, מתקדש שמו בעולם (רד"ק שם) [1]. רעיון זה מוצא את ביטויו גם בכתוב (שם לג ה), "נשגב ה' כי שוכן מרום, מלא ציון משפט וצדקה".
ד. אין הכוונה לצדקה מאת ה', אלא לצדקת בני אדם. וכך הוא פירוש הכתוב. 'ויגבה ה' צבאות במשפט' - על ידי משפט וצדק שהם נוהגים בין אדם לחבירו מתרומם שם ה' בעולם. ו'הא-ל הקדוש נקדש בצדקה' - על ידי הצדקה שהם עושים בעניינים שבין אדם למקום [2], מתקדש שמו בעולם (מלבי"ם שם).
ה. הצדקה שעושה הקדוש ברוך הוא עם בריותיו, גם כאשר אינם ראויים לה, מגלה את מידת רחמיו המרובים בעולם, ומקדשת את שמו.
ו. בדומה לתשובה הקודמת, לעומת בית דין של בשר ודם המבוססים על צדק משפטי גרידא, ומידת הרחמנות אינה נוגעת בו כמלוא הנימה, אצל הקדוש ברוך הוא גם הדין משותף ברחמים. בהנהגה זו מתקדש שם ה' בעולם.
ז. כהמשך לתשובות הקודמות, המשמעות המילולית של 'קדושה' הינה הבדלה והפרשה. כך מפרש רש"י את הציווי 'קדושים תהיו' (ויקרא יט ב), היו פרושים מן העריות ומן העבירה. גם המושג 'קידושין' נגזר ממשמעות זו, כאשר מקדש אדם אשה הרי היא נעשית מובדלת ומופרשת מכל העולם, ומזומנת רק עבורו (ראה תוספות קידושין ב ב ד"ה דאסר). כאשר הקב"ה נוהג במידת חסד וצדקה עם בריותיו, ומוחל להם על עונותיהם, למרות שהינו כל יכול ובידו למצות עמהם את עומק הדין, הרי הוא נבדל ממלכי בשר ודם שאינם מוחלים על כבודם, ומענישים בכל חומר הדין את הנתינים הממרים את פיהם.
ח. השם 'א-ל' מורה על מידת החסד, ככתוב (תהלים נב ג) 'חסד א-ל כל היום'. כאשר משפיע הקב"ה את צדקותיו בעולם, מתגדלת מידת החסד, וגוברת על מידת הדין המרומזת ב'משפט' שנזכר בתחילת הכתוב (אלשיך ישעיה שם).
ט. מלך בשר ודם אינו עוסק באופן ישיר בניהול ענייני המדינה ובסיפוק צרכי תושביה. לשם כך ממונים שופטים ופקידים האחראים על תפקודה השוטף. אם יישב המלך לשפוט בעצמו את נתיניו, וילביש ויאכיל במו ידיו את העניים וידאג לכל מחסורם, יפגע מעמדו בצורה אנושה. היפוכם של דברים במלכו של עולם הקדוש ברוך הוא. 'ויגבה ה' צבאות' בשבתו על כס המשפט, והא-ל הקדוש נקדש בצדקה' שהוא עושה בריותיו (שיעורי דעת לרבי יוסף לייב בלוך מטלז).
[1] הרד"ק מסמיך רעיון זה לאמור במיתת בני אהרן (ויקרא י ג), "הוא אשר אמר ה' בקרובי אקדש", ופירש רש"י על פי הגמרא (זבחים קטו ב), שכאשר עושה הקב"ה דין בצדיקים הרי הוא מתיירא ומתעלה ומתקלס על הבריות, שכן הכל אומרים, אם כך הוא עושה לאלה, כל שכן שיעניש את הרשעים.
[2] אף שבדרך כלל המונח צדקה מתייחס למצוות שבין אדם לחבירו, מצאנו שימוש במונח זה גם ביחס שבין אדם למקום, ככתוב באברהם (בראשית טו ו), "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה".
