תפילה זו הינה התוספת השלישית מתוך ארבע ההוספות שתיקנו הגאונים בתפילות שמונה עשרה של עשרת ימי תשובה. בעוד שתי ההוספות הראשונות, 'זכרנו לחיים' ו'זוכר יצוריו לחיים ברחמים', מתייחסות לעצם החיים בלבד, בתוספת זו אנו מבקשים על חיים טובים [1]. מהי הסיבה לשינוי זה?
תשובות
א. כך היא דרכו של עולם, כאשר הקטן שוטח את בקשתו לפני הגדול, הרי הוא מביע אותה בהדרגה מן הקל אל הכבד. תחילה הוא פותח בבקשה הצנועה יותר, ורק לאחר מכן הוא מוסיף והולך, ומבקש יותר ויותר
. לפיכך תחילה אנחנו מבקשים על עצם החיים, ולאחר מכן אנו מרחיבים את הבקשה לחיים טובים.
ב. הבקשה הראשונה 'זכרנו לחיים' היא עבור הכלל כולו, אך השנייה היא עבור 'בני בריתך'. אלו הנאמנים לברית הכרותה בין הקב"ה לישראל ראויים ל'חיים טובים', ולא רק לחיים סתם.
ג. בקשת 'זכרנו לחיים' מתייחסת לרישום בספר החיים, כאמור בסופה 'וכתבנו בספר החיים'. בספר זה נכתבים כל אלו שנגזר דינם לחיים, ללא פירוט של איכות החיים לה יזכו. לעומת זאת בקשת 'וכתוב לחיים טובים' אינה מתייחסת לכתיבה בספר החיים דווקא, אלא לביטוי סמלי של כתיבת גזר דין לטובה [3].
ד. בקשת 'זכרנו לחיים' נאמרת בברכת האבות, בה אנו מבקשים שבזכות האבות יתמשכו חיים לצאצאיהם. לעומת זאת הבקשה 'וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך' נאמרת בברכת ההודאה. שם מן הראוי להוסיף ולבקש על חיים טובים, שהם חיים שראוי עוד יותר להודות עליהם.
ה. בקשת 'זכרנו לחיים' מסתיימת במילים 'למענך אלוקים חיים'. כאשר אדם מבקש לחיות רק למען ה' יתברך, כדי שיוכל לעובדו ולקיים את מצוותיו, אינו שת את ליבו לאיכות החיים. כל מה שחשוב לו הוא עצם החיים, ובלבד שיוכל לעבוד את ה' כלבבו.
ו. בתפילת 'זכרנו לחיים' אנו מבקשים להיזכר לחיים, ומחזקים בקשה זו בקביעה, 'זוכר יצוריו לחיים ברחמים'. אמירה זו הינה אישור לכך שאכן זו דרכו של הקב"ה מקדמת דנא, לזכור אותנו לחיים. אך לא בהכרח לחיים טובים, לפעמים מביא הקב"ה על יצוריו חיי סבל וייסורים לטובתם, כדי לזככם ולהחזירם למוטב.
ז. בתחילת התפילה עדיין לא הגענו לרמה רוחנית המצדיקה את זכותנו לחיים טובים. כל שבידינו באותה שעה הוא לבקש על חיים בסיסיים, ולא מעבר לכך. רק בסוף התפילה אנו מגיעים לרמה רוחנית המאפשרת לנו לבוא בדרישה לחיים טובים.
[1] וכן בתוספת הרביעית, "נזכר ונכתב אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
[2] כמו שמצאנו באברהם אבינו, שכאשר הפציר בקב"ה לרחם על סדום ובנותיה שאל תחילה, "אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר, האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה" (בראשית יח כד). כאשר נענה ה' לבקשתו והבטיחו שיסלח לכל המקום בעבורם הוסיף לבקש, "אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה, התשחית בחמשה את כל העיר" (שם פסוק כח), וגם על כך נענה בחיוב. אחר כך הוסיף לבקש על ארבעים צדיקים, ושלשים ועשרים ועשרה.
[3] אמנם בתוספת הרביעית ישנה התייחסות גם לספר 'חיים טובים' כספר בפני עצמו. וראה במאמרנו על תפילה זו בהרחבת הדברים.
