הללויה הללו את ה' | עשיית דבר ה' על ידי רוח סערה

"הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים. הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים" (תהלים קמח ז-יב).

שאלה

מכל הנבראים הרבים המוזכרים במזמור זה, שאליהם מופנית הקריאה להלל את ה', רק רוח הסערה מתוארת כמי שמקיימת את דבר ה'. מה המיוחד ברוח המזכה אותה בתואר זה? הלא כל הבריאה כולה מתוכנתת לקיים את רצונו [1], מלבד האדם שניתן לו כח בחירה חפשית.

תשובות

א.  יתכן ש'עושה דברו' מתייחס לא רק לרוח הסערה הצמודה אליו, אלא לכל אלו הכתובים לפניו, ובראש וראשונה ל'ארץ' הכתובה ראשונה. כדברי המדרש (בראשית רבה ה ח), "למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה". הארץ כוללת את כל הנבראים כולם, וממילא גם אלו הפרטים שנכתבו לאחר 'עושה דברו' הינם בכלל זה [2].

ב.  כל הברואים המוזכרים במזמור זה הינם חיובים או ניטרליים. מלבד רוח סערה שבדרך כלל נושאת עמה תוצאות שליליות של הרס וחורבן, והיא באה לעולם בתור פורענות ועונש על חטאי בני אדם [3]. בכל הדברים הטובים אין ספק שהם נשלחים אלינו מיד ה' הטובה, החידוש הוא ברוח סערה, שגם הפורענות באה מאתו [4]. כבר אמר הנביא (איכה ג לח), "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב"? למרות שהקדוש ברוך הוא הינו טוב ומיטיב, וכל פעולותיו מכוונות אך ורק להיטיב לנבראיו, גם העונשים שהוא מביא עלינו הם לטובתנו.

ג.  בדומה לתשובה הקודמת, אם חלילה יעלה על הדעת שלא יתכן שפורענות כרוח סערה תבוא מיד ה' הטובה, תתערער בכך גם האמונה ביצירתו את כל השאר. על כן מן ההכרח להדגיש את העובדה שגם היא יציר כפיו, וגם היא מתרגשת עלינו בפקודתו ועל פי שליחותו.

ד.  כמופיע בספרות הקבלית, כל אדם הוא עולם קטן, והוא כולל בתוכו את כל מיני הנבראים כולם. דוד המלך כתב את ספר תהלים עבורנו, ולא עבור הרוחות ובעלי החיים. כשהוא מצוה את הארץ והרוח והעצים להלל את ה', הוא מתכוון אל פריטים אלו הטבועים בתוכנו ומרכיבים את אישיותינו. מכל ארבעת יסודות הבריאה, אש רוח מים ועפר, הרוח הוא החלק הרוחני והנעלה ביותר שבאדם, והיא נשמתו האלוקית. על החלק החומרי שבאדם לא ניתן לומר 'עושה דברו', שהרי הוא בעל בחירה, ובידו לבחור חלילה ברע. אך על רוח האדם ניתן לומר בביטחה 'עושה דברו'. הנשמה שואפת תמיד להתדבק בשורשה עליון, ולהידמות לבוראה.

ה.  הרוחות נעות לכיוונים שונים, ובפרט רוח סערה שהיא מערבולת רוחות המשתוללת מכל עבר. תופעה זו נראית כבלבול ואבדן דרך, העלול לגרום ליאוש וחוסר תקוה לשליטה במצב העניינים. כדי לעודד את רוחנו מדגיש הכתוב, יש סדר בבלגן. גם רוח סערה היא תחת שליטה, כל תזוזה שלה מוכתבת מהבורא יתברך על פי סדר קבוע מראש, ויש לה מטרה שאליה היא מכוונת.

ו.  כל אחד מהנבראים המוזכרים בכתובים אלו הינם שליחי ההשגחה העליונה לעשיית רצונו בעולם. שליח הזריז במלאכתו מכונה מטאפורית 'רוח סערה', כמשל למהירות בה הוא מבצע את פקודת משלחו ו'עושה דברו'.

ז.  עשיית דבר ה' יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתבטלות כוחו של הדבר. כאשר נגלה ה' אל אליהו הנביא אמר לו (מלכים א' יט יא), "צא ועמדת בהר לפני ה', והנה ה' עובר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'". דבר ה' אינו מתגלה לנביא אלא רק לאחר שוך רוח הסערה, ב"קול דממה דקה" (שם פסוק יב). הרוח מפנה את מקומה כדי שיישמע דבר ה', ועל כן נאמר עליה 'עושה דברו' [5].

ח.  דוגמה נוספת לביטול עצמי של הרוח מפני רצון ה'. אחד מעשרה נסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש הוא, "עשן המערכה, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו" (יומא כא א).

ט.  הרוח מתוארת כ'עושה דברו' משום שבמקומות רבים מצאנו שהתממש רצון ה' באמצעותה, כדלהלן:

א. "ויזכור אלוקים את נח, ויזכור את כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה, ויעבר אלוקים רוח על הארץ וישוכו המים" (בראשית ח א).

ב. "ויט משה את מטהו על ארץ מצרים, וה' נהג רוח קדים בארץ כל היום וכל הלילה ההוא, הבוקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה (שמות י יד).

ג. "ויהפוך ה' רוח ים חזק מאד, וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף, ולא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים" (שם י יט).

ד. "ויט משה את ידו על הים, ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" (שם יד כא).

ה. "ורוח נסעה מאת ה', ויגז שלוים מן הים ויטוש על המחנה, כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה, וכאמתיים על פני הארץ" (במדבר יא לא).

[1] כדברי המדרש (בראשית רבה ה ח), "למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה".

[2] אמנם תשובה זו דחוקה במקצת, שהרי נאמר 'עושה דברו' בלשון יחיד, ולא עושים.

[3] דרך אגב, כל הפרטים המופיעים במזמור זה נכתבו בצמדים, 'אש וברד', 'שלג וקיטור', 'הרים וכל גבעות' 'עץ פרי וכל ארזים', וכן הלאה. לפי זה יתכן שגם 'רוח סערה' הינו צמד דברים, יש את הרוח הסטנדרטית, ויש את הסערה שעליה נאמר 'עושה דברו'. מטאפורית 'סערה' מבטאת גם מצב נפשי מסויים של סערת רגשות.

[4] ולא כהבלי הכתות הקדמוניות, שהאמינו שיש שני כוחות השולטים בעולם, כח הטוב וכח הרע.  

[5] אמנם נאמר שם כן גם לגבי הרעש והאש, "אחר הרוח רעש, לא ברעש ה', ואחר הרעש אש, לא באש ה", אך אין בהם את הרחבת הדברים שנאמרה על הרוח.