מזמור זה פותח בקריאה לשיר חדש לפני ה'. גם המזמור שלפני המזמור הקודם (פרק צו) נפתח בקריאה דומה, "שירו לה' שיר חדש, שירו לה' כל הארץ". מה בין שני השירים החדשים הללו? הלא לכאורה הנושאים המרכזיים המוזכרים בהם די חופפים זה לזה
א. מלבד שני מזמורים אלו, בעוד חמישה מקומות מוזכר הביטוי 'שיר חדש': א. "שירו לו שיר חדש, היטיבו נגן בתרועה" (לעיל לג ג). ב. "ויתן בפי שיר חדש, תהלה לאלוקינו" (שם מ ד). ג. "אלוקים שיר חדש אשירה לך, בנבל עשור אזמרה לך" (להלן קמד ט). ד. "הללויה שירו לה' שיר חדש, תהלתו בקהל חסידים" (שם קמט א). ה. "שירו לה' שיר חדש, תהילתו מקצה הארץ" (ישעיה מב י) [2]. כנראה בכל אחד מהם מכוון הביטוי 'שיר חדש' לסיבה המחודשת שעמדה ברקע קריאה זו[3].
ב. השירים החדשים המוזכרים בכתובים אלו, מוסבים על העתיד לבוא לימות המשיח [4]. באותו זמן יבואו פנים חדשות לעולם, וכאילו יברא מחדש. על שם זאת מתוארים שירים אלו כ'שיר חדש'. כך מוכח מדברי המכילתא (מסכתא דשירה פרשה א): עשר שירות הן [5]. כל תשע הראשונות קרויות שירה בלשון נקבה, ורק השירה העשירית שתושר בימות המשיח קרויה 'שיר' בלשון זכר. זאת משום שכשם שהנקבה יולדת, כמו כן בכל הישועות שעליהן נאמרו תשע השירות הראשונות, יוולדו בעקבותיהן שעבודים נוספים. אולם השיר העשירי שייאמר על הגאולה העתידית לא יוליד בעקבותיו שעבוד נוסף, כשם שהזכר אינו יולד [6]. אם כן כל חמשת המקומות האמורים שמוזכר בהם 'שיר חדש' בלשון זכר, בהכרח מכוונים לימות המשיח.
ג. עולם שבו כל הגויים ידעו את ה' ויאמינו בו, "והיה ה' למלך על כל הארץ", הינו עולם חדש. על התחדשות זו מן הראוי לשיר שיר חדש.
ד. השבח לה' על ישועה בדרך טבעית הוא שיר ישן, כי הטבע קיים ועומד מקדמת דנא, מאז בריאת העולם. שיר חדש הוא זה המושר על ישועת ה' בדרך ניסית, הנחשבת כחידוש ושינוי ממעשה בראשית (מלבי"ם תהלים מ ד).
ה. לחילופין, גם הגויים מכירים בכך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, והוא הסיבה הראשונה לכל הנמצאים. אך לדעת רבים מהם, לאחר שברא אותו סילק את ידיו ממנו, והניחו ביד הטבע. ברוב אוולתם הם משווים אותו ליצרן שעונים, שלאחר שבנה את מנגנון השעון אין לו שליטה עליו, והוא ממשיך להסתובב מאליו. הקריאה 'שירו לה' שיר חדש' באה לשלול גישה זו, ולומר שהקדוש ברוך הוא "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית" בשליטתו המוחלטת על הטבע, ובהמשך הנהגתו את העולם ללא הפסקה. על כן יש לשיר לו שיר חדש על כל רגע ורגע (מלבי"ם שם צו א).
ו. בהקשר לשיר החדש המוזכר בספר ישעיה, הסיבה שהוא נקרא כן היא משום שאמירת 'תהלתו מקצה הארץ' היא שיר חדש שלא שוררו כמותו עד עתה (מלבי"ם ישעיה שם).
ז. יתכן שהתוכן המילולי בכל השירים הללו דומה, אך מאיזו סיבה שהיא קורא דוד ללויים המשוררים אותו על הדוכן, לשיר אותו בלחן חדש. בחלק מהם אף קורא להם דוד לשורר אותו בליווי כלי נגינה מיוחדים. "הודו לה' בכנור, בנבל עשור זמרו לו" (מזמור לג). "זמרו לה' בכנור, בכנור וקול זמרה, בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" (מזמור צח). "אלוקים שיר חדש אשירה לך, בנבל עשור אזמרה לך" (מזמור קמד). "יהללו שמו במחול, בתוף וכנור יזמרו לו" (מזמור קמט).
[1] נושאי השיר החדש במזמור זה הם: א. ניסי ה'. ב. הגאולה העתידית. ג. ראיית העולם כולו את ישועת ה' לעמו ישראל. ד. ההלל והרינה שעתידה כל הבריאה לשאת לפני ה'. ה. המשפט בו עתיד ה' לשפוט את כל העמים. כל הנושאים הללו מופיעים גם בשיר החדש שבמזמור צ"ו.
[2] גם חמשת השירים הללו כוללים את כל חמשת הנושאים המפורטים בהערה הקודמת, מלבד המזמורים מ' קמ"ד וקמ"ט שלא נזכר בהם הנושא של ראיית כל העולם בנפלאות ה'.
[3] אך לפי תשובה זו מתעורר קושי מהכיוון הנגדי. הלא שירות רבות נאמרו על רקע נסיבות מיוחדות, כגון שירת הים שנאמרה לאחר קריעת ים סוף (שמות טו א), שירת הבאר (במדבר כא יז), שירת דבורה (שופטים ה א), שירת דוד לאחר שניצל מיד אויביו (שמואל ב' כב א, תהלים יח א), ושירת דוד בחנוכת בית המקדש (תהלים ל א). לאור האמור יקשה, מדוע כל השירות הללו מכונות בכתובים בתואר 'השירה הזאת' או 'מזמור שיר' בלבד, ולא 'שיר חדש' או 'שירה חדשה'?
[4] כך מפרש רש"י ב'שיר חדש' המוזכר במזמור זה, שהוא מכוון למלחמת גוג ומגוג, וכן פירש לעיל (צו א) שמדובר שם על העתיד לבוא. וכן פירש האלשיך על 'שיר חדש' המוזכר לעיל (לג ג). וכן פירש הרד"ק על 'שיר חדש' המוזכר בספר ישעיה. אך בשיר המוזכר בפרק מ' (פסוק ד) פירש רש"י שהיא שירת הים. והרד"ק (שם) פירש שהוא השיר שאמר דוד כשהציל אותו ה' מיד אויביו.
[5] ואלו הן: הראשונה נאמרה במצרים בליל פסח, ככתוב (ישעיה ל כט) "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג". השניה על ים סוף. השלישית שירת הבאר. הרביעית שירת האזינו. החמישית שירת יהושע לאחר מלחמת האמורי, ככתוב (יהושע י יב) "אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". הששית שירת דבורה, השביעית שירת דוד (שמואל ב' כב, תהלים פרק יח), השמינית שירת שלמה ביום חנוכת בית המקדש, "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (שם ל א). התשיעית שירת יהושפט מלך יהודה (דברי הימים ב' כ כא), ככתוב "ויועץ אל העם, ויעמד משוררים לה' ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ, ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו". והעשירית לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה מב י) "שירו לה' שיר חדש, תהלתו מקצה הארץ". ואומר (תהלים קמט א) "שירו לה' שיר חדש, תהלתו בקהל חסידים".
[6] הרד"ק (לעיל צו א) מפרש בדרך שונה. כל תשע הישועות היה כוחן חלוש ככוחה של אשה, ועל כן לא נמשכו לנצח, ובסופן באה גלות נוספת. מה שאין כן בישועה העתידה לימות המשיח, שתהיה חזקה ככוחו של איש, ותימשך לעולמי עד.