ישתבח שמך לעד מלכנו | 'מלך' 'מלכנו' ו'מלכות'

"יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵ-ל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה ה' אֱלֺקֵינוּ וֵאלֺקֵי אֲבוֹתֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֺלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֵ-ל מֶלֶךְ גָּדוֺל בַּתִּשְׁבָּחוֺת, אֵ-ל הַהוֺדָאוֺת אֲדוֺן הַנִּפְלָאוֺת, הַבּוֺחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֺלָמִים".

שאלה

בתפילה זו מוזכרים שבחים ותארים רבים של הקדוש ברוך הוא. הבולט שבהם הוא תואר המלכות, שנזכר חמש פעמים בהטיות שונות, שלש פעמים 'מלך', פעם אחת 'מלכנו', ופעם אחת 'מלכות'. מדוע נעשה שימוש רב כל כך בתואר זה דווקא בברכה זו?

תשובות

א.  בברכה זו בא לידי ביטוי מיוחד המספר חמישה עשר. חמישה עשר מיני שבח והלל מוזכרים בו: שיר, שבחה, הלל, זמרה, עוז, ממשלה, נצח, גדולה, גבורה, תהלה, תפארת, קדושה, מלכות, ברכות והודאות [1]. גם מספר המילים שבסוף הברכה, לאחר המילים 'ברוך אתה ה', הינו חמש עשרה. מספר זה מכוון כנגד חמישה עשר מזמורי דוד (תהלים קכ-קלד) הפותחים ב'שיר המעלות' (רבינו בחיי שמות כה ז) [2]. לאור זאת יתכן שזו הסיבה לריבוי הזכרות המלכות בברכה זו. כל מלך, כולל דוד המלך עליו השלום, צריך להיות מודע לכפיפותו אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כל שררתו וסמכותו מוכתבת מן השמים, כדברי שלמה המלך (משלי ח טו) "בי מלכים ימלוכו", וכן "לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יטנו" (שם כא א).

ב.  בדומה לתשובה הקודמת, ברכת 'ישתבח' חותמת את סדר פסוקי דזמרה, שברובו מבוסס על מזמורי דוד המלך. עובדה זו מוצאת את ביטויה כבר בברכת 'ברוך שאמר' הפותחת סדר זה, במילים "בשירי דוד עבדך נהללך ה' אלוקינו בשבחות ובזמירות" [3]. כאמור הדגשת ענין המלכות נועדה להעביר את המסר שגם מלכים נתונים תחת מלכות ה'.

ג.  הנושא המרכזי של ברכה זו הינו מלכות ה' בעולם, ועל כן מוצדק להדגיש בה שוב ושוב את גודל מלכותו. הקרוב קרוב קודם, ועל כן תחילה אנו מתארים אותו כ'מלכנו', בהתייחסות פרטית למלכותו על עם ישראל. לאחר מכן אנו מתארים אותו כ"מלך הגדול והקדוש", תואר המיוחס במיוחד לעובדי ה' המכירים בגדולת מלכותו ובקדושתו. לאחר מכן 'מלך גדול בתשבחות, ולבסוף 'מלך א-ל חי העולמים' המחיה את כל העולמות.

ד.  כאמור ברכת 'ישתבח' חותמת את פסוקי דזמרה, בעוד ברכת 'ברוך שאמר' פותחת אותם. גם בברכת 'ברוך שאמר' מוזכר השורש מלכות חמש פעמים. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם", ."ונמליכך", "מלכנו", מלך משובח ומפואר", ו"ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות". אי לכך, הסימטריה מחייבת שגם ברכת 'ישתבח' תכלול חמש פעמים תואר זה.

ה.  "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל" (ברכות לב ב). לפני שאנו ניגשים להתפלל ולבקש על צרכינו בתפילת שמונה עשרה, עלינו לסדר את שבחי ה', שהם בעצם תכליתם העיקרים של פסוקי דזמרה. השבח מגיע לשיאו בהכרת מלכות ה' על עולמו, הכרה הכוללת את כל הסיבות לעבודתו יתברך. מלכותו מחייבת אותנו להיכנע לפניו באופן מוחלט, ולשעבד את כל כוחותינו ומאויינו לעשיית רצונו. כדי להפנים את המסר הזה יש להדגיש חזור והדגש את עובדת היותו מלך כל הארץ.

ו.  חז"ל אינם רואים בעין יפה ריבוי שבחים מוגזם בתפילה. מסופר בגמרא (ברכות לג ב) על שליח ציבור שעבר לפני התיבה, ואמר בתפילתו "הא-ל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי והחזק והאמיץ והודאי והנכבד". כאשר סיים את תפילתו גער בו רבי חנינא ואמר לו, וכי סיימת לספר את כל שבחי האדון ה'? הלא גם את שלשת השבחים, "הגדול הגבור והנורא", לא היה כח בידינו לומר אלמלא תיקנום אנשי כנסת הגדולה. אין אנו ראויים להגדיר מעצמנו את גדולתו של הקדוש ברוך הוא. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסים אותו בשל כסף, הלא לגנאי יחשב לו קילוס זה. מאחר ואין ביכלתנו להפריז בשבחי הקדוש ברוך הוא ולהמציא אותם מעצמנו, אנו מתמקדים בנושא מלכותו על העולם, וחוזרים עליו שוב ושוב בהגדרות שונות.

[1] כמו כן מנין השבחים שבברכת 'אמת ויציב' הינו חמישה עשר: "יציב, ונכון, וקיים, וישר, ונאמן, ואהוב, וחביב, ונחמד, ונעים, ונורא, ואדיר, ומתוקן, ומקובל, וטוב, ויפה". את השבח הראשון 'אמת' נהוג לצרף למילים ה' אלוקיכם' שבסוף קריאת שמע.

[2] עוד כתב, שמספר זה מורכב מאותיות יו"ד ה"א, שצירופן הוא אחד משמותיו של הקב"ה. באותיות אלו נבראו שני העולמות, העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"א, ככתוב (ישעיה כו ד) "כי בי-ה ה' צור עולמים" (מנחות כט ב). וראה עוד בדברי רבינו בחיי שם ובמהר"ל (גבורות ה' פרק יט) אודות חשיבותו המיוחדת של המספר חמישה עשר ביהדות.

[3] מסיבה זו ברכת ישתבח אינה פותחת ב'ברוך אתה ה''. מאחר שהיא מסיימת את סדר פסוקי דזמרה הנפתח בברכת 'ברוך שאמר' דינה כברכה הסמוכה לחבירתה, שאין צורך לפתוח בה ב'ברוך' (ראה ברכות ו א).