א. בהעדר כל קשר יבשתי, האיים מנותקים מעיקר יישובו של כדור הארץ, הן פיזית והן תרבותית. מטבע הדברים הם האחרונים לעדכון בחדשות העולמיות. הכתוב בא להשמיענו שגם אליהם יגיע דבר הגאולה, וגילוי כבוד מלכות ה' בעולם כולו[1].
ב. מפאת ריחוקם מיישובו של עולם, אין ליושבי האיים את ההזדמנות הרוחנית להתוודע לדבר ה' ולתורת ישראל. כאשר תתגלה מלכות ה' בכל העולם, תהיה להם שמחה מיוחדת על האפשרות המחודשת להתקרב אליו.
ג. סעד לתשובה הקודמת ניתן למצוא בדברי הנביא (ישעיה מב ד), "לא יכהה ולא ירוץ, עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים ייחלו" (ישעיהו מב ד). לעתיד לבוא יקוו יושבי האיים הרחוקים לשמוע לדבר ה' ותורתו, ככתוב (שם ב ג) "והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (רד"ק שם).
ד. לאיי הים תהיה סיבה מיוחדת לשמחה בהגיע ימות המשיח. לרגל ריחוקם מהציוויליזציה ונחשלותם התרבותית, הרי הם חסרי אונים אל מול האימפריות הגדולות המשתלטות עליהם. לעתיד לבוא, כאשר תכנענה כל המעצמות לפני המלך המשיח, יעבור שלטונן מן העולם, וממילא ישתחררו כל יושבי האיים מעולן [2] (רשב"ם).
ה. ישנו הבדל משמעות בין שמחה לגילה. שמחה היא בדבר קבוע ותמידי, לעומת גילה שהינה שמחה על תופעה מחודשת שלא היתה קיימת עד עתה. בחלק הראשון של הכתוב, "ה' מלך תגל הארץ", הכוונה היא לגילה שתבוא לעולם בהנהגה המחודשת שתתגלה לעתיד לבוא, הנהגת שכר ועונש שאינה כפופה למערכות הטבע הקבועות מבריאת העולם. בחלק השני, "וישמחו איים רבים" מתוארת השמחה התמידית בהנהגת ה' את העולם בדרך הטבע מקדמת דנא. אמנם לעתיד לבוא ישתנה הטבע בכללותו, אך לא בפרטיו [3]. 'הארץ' מסמלת את העולם בכללותו, ו'איים רבים' את פרטיו המרובים (מלבי"ם, תהלים שם).
ו. 'איים' הינם סמל לבני אדם שבחרו לבודד את עצמם, ולהתנתק משרשיהם המשפחתיים והחברתיים, ולעתים אף ממסורתם הדתית. גם לאלו יגיע דבר מלכות ה' בעולם, ואף הם ישמחו בה.
ז. בדומה לתשובה הקודמת אך באופן אחר. 'ארץ' מסמלת את החומר, ובהתאם לכך יושביה הינם בעלי תכונות ושאיפות חומריות. לעומתם 'איים' מסמלים את בעלי הנפש, שאחזו בדרך ההתבודדות מיישובו של עולם וממנעמיו החומריים, כדי להקדיש את כל מחשבותיהם והגיגי רוחם לעיוניים רוחניים, המופשטים מכל חומר. יתכן שאין דרך זו מומלצת על פי מסורת ישראל, אך לבסוף גם אלו יצטרפו לשמחה הכללית של כל הארץ במלכות ה', ויכירו בכך שמלוא כל הארץ כבודו, וגם בארץ החומרית.
ח. המונח 'איים' מופיע בכתובים בהקשר אחר לגמרי, "וענה איים באלמנותיו" (ישעיה יג כב). תרגום יונתן ורש"י מפרשים שהכוונה היא לחתולים. האבן עזרא מפרש שהכוונה היא למין עוף הקרוי 'איה' בלשון יחיד. הרד"ק מפרש שהוא מין ממיני חיות המדבר [4]. יתכן שגם בכתוב נשוא מאמרנו הכוונה היא לאיים ממין החי, שגם הם ישמחו כאשר תתגלה מלכות ה' על הארץ.
ט. ישעיהו הנביא מנחם את העם בהפטרת נחמו, בנבואתו על הגאולה העתידה בה תתגלנה גבורות ה' בכל העולם, ואומר "הן גויים כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו, הן איים כדק יטול" (ישעיהו מ טו). בהקשר זה המטאפורה של האיים מסמלת את שליטתו המוחלטת של הקדוש ברוך גם על האיים שהינם מוגנים יותר מארצות היבשה, ובלתי ניתנים לחדירה יבשתית אלא על ידי ספינות מלחמה בלבד. על דרך זו יתכן לפרש גם את הכתוב "ישמחו איים רבים". גם אותם בני אדם הנראים כבלתי חדירים לכל השפעה רוחנית, יפתחו באחרית הימים את ליבם לדבר ה', וישמחו במלכותו.
י. יושבי האיים מתאימים את עצמם למגבלות הגיאוגרפיות שלהם, ולומדים לחיות באופן עצמאי, ללא תלות בארצות אחרות. מסיבה זו הם נוטים פחות לבטוח באחרים, וסומכים על כוחם ועוצם ידם. גם אלו ילמדו באחרית הימים להכיר במלכות ה', ולהשליך עליו את כל יהבם, כדברי הנביא (ישעיה נא ה) "קרוב צדקי יצא ישעי, וזרועי עמים ישפוטו, אלי איים יקוו ואל זרועי ייחלון[5]".
[1] נקודה זו מודגשת גם בכתוב (ישעיה מא ה) "ראו איים וייראו, קצות הארץ יחרדו, קרבו ויאתיון". כאשר לעתיד לבוא תגיע שמועת גבורות ה' אל האיים המרוחקים הנמצאים בקצוות הארץ, יתקבצו יושביהם יחד כדי להילחם נגד ה' ונגד משיחו. בדומה לכך אומר הנביא (יחזקאל מט א), "שמעו איים אלי, והקשיבו לאומים מרחוק, ה' מבטן קראני, ממעי אמי הזכיר שמי".
[2] תופעה זו אינה אופיינית לעת החדשה בלבד. גם בימי קדם שלט האימפריאליזם בעולם. במיוחד באיי הים שהיו תלויים כלכלית במעצמות שישבו לחופי הימים ושלטו על מבואותיהם, ככתוב (יחזקאל כז ג) "ואמרת לצור היושבת על מבואות ים, רוכלת העמים, על איים רבים" (יחזקאל כז ג).
[3] ליתר ביאור, טבע העולם ישתנה באופן כללי, כגון בירידת גשמים שתהיה תלויה בהתנהגות הכללית של בני העולם. אמנם גם זו היא הנהגה ניסית, אך אינה בגדר נס גלוי. אולם לא ישתנה הטבע לצורך פרט אחד, כי זה הוא כבר נס גלוי שאינו מתרחש באופן קבוע אלא לעתים רחוקות.
[4] כל הפירושים הללו נאמרו גם על הכתוב (ישעיהו לד יד) "ופגשו ציים את איים, ושעיר על רעהו יקרא, אך שם הרגיעה לילית, ומצאה לה מנוח". וכן על הכתוב (ירמיהו נ לט) "לכן ישבו ציים את איים, וישבו בה בנות יענה".
[5] וכן "כי לי איים יקוו, ואניות תרשיש בראשנה, להביא בניך מרחוק, כספם וזהבם אתם לשם ה' אלוקיך, ולקדוש ישראל כי פארך" (ישעיהו ס ט).
תפילה
תפילות ימים נוראים
יעלה ויבוא | נשיאת עינינו לה' סיבה למילוי בקשותינו