טוען תוכן…
המטרה: לזהות על מה העין שלי נופלת.
בכל ערב רשום:
שלושה דברים טובים שראיתי באנשים.
וחיסרון אחד שהצלחתי לא להפוך למרכז.
בכל יום:
מחמאה אמיתית אחת.
פעם אחת בשבוע לפחות – לאדם שקשה לך לפרגן לו.
האם קל לי יותר לומר טוב בלי להרגיש שזה מקטין אותי?
בכל יום בחר אירוע אחד שיכול להתפרש בכמה דרכים.
כתוב:
הפירוש השלילי.
ושני פירושים חלופיים.
כמה פעמים גיליתי שהפירוש השלילי הראשון שלי לא היה מוכרח?
בכל יום חפש הצלחה, מעלה או דבר טוב אצל אדם אחר.
נסה לומר בלב:
"טוב שיש לו טוב."
ופעמיים בשבוע אמור זאת גם בפועל.
האם טובת האחר נעשתה פחות מאיימת בעיניי?
אימון יומי של חמש דקות
באיזה אדם ראיתי היום מעלה?
למי פרגנתי?
את מי פירשתי מהר מדי לרעה?
האם ראיתי מאמץ ולא רק תוצאה?
האם שמחתי בטובת מישהו?
האם דיברתי טוב על אדם שאינו נוכח?
איזה טוב ראיתי היום בעצמי?
בחן את עצמך – שאלות עומק במידת העין הטובה
האם אני שם לב מהר יותר לחסרונות מאשר למעלות?
האם קל לי לפרגן לאנשים רחוקים יותר מאשר לקרובים אליי?
האם אני מסוגל לומר מחמאה בלי להוסיף "אבל"?
האם אני רואה מאמץ גם כשאין הצלחה מלאה?
האם אני ממהר לפרש התנהגות של אדם כזלזול?
האם אני נותן מקום להסבר חלופי?
האם אני מסוגל לראות מעלה באדם שאני חולק עליו?
האם אני מצליח לשמוח בטובת אדם שקודם קינאתי בו?
האם אני מדבר יותר על חסרונות של אנשים מאשר על מעלותיהם?
האם אני יודע להפריד בין מעשה לא נכון לבין האדם כולו?
האם אני זוכר טוב שאדם עשה גם בזמן שהוא פוגע בי?
האם אני מסוגל לתת מחמאה גם לאדם שאני פחות אוהב?
האם אני מחפש אינטרס נסתר בכל מעשה טוב?
האם אני יודע לקבל טובה בפשטות?
האם אני מסוגל לדבר טוב על אדם שאינו נוכח?
האם אני שמח כשאחר מקבל מחמאה?
האם אני מרגיש שהערכה לאחר מקטינה אותי?
האם אני יודע לראות טוב בילדים גם כשהם מאכזבים אותי?
האם אני רואה את ההתקדמות שלהם או רק את מה שחסר?
האם אני מסוגל לראות מעלה באדם בעל אופי שונה משלי?
האם אני נותן לאנשים הזדמנות שנייה?
האם אני זוכר שלפעמים איני יודע את כל הסיפור?
האם אני עושה הכללה ממעשה אחד?
האם אני רגיל להשתמש במילים "תמיד" ו"אף פעם"?
האם אני מסוגל להפריד בין ביקורת עניינית לבין הסתכלות שלילית כללית?
האם אני מסוגל לראות טוב גם באדם שמצליח יותר ממני?
האם אני יודע לראות הטבה קטנה ולא רק מה חסר?
האם אני נותן מחמאות רק לאנשים שאני רוצה מהם משהו?
האם אני רואה גם את המעלות של עצמי?
האם אנשים סביבי מרגישים שאני רואה בהם טוב?
תרגיל מתקדם | שבוע של "עין טובה"
בחר אדם אחד שיש ביניכם מתח, ריחוק או ביקורת.
במשך שבעה ימים:
יום ראשון – מצא בו מעלה אחת.
יום שני – זכור מעשה טוב שעשה בעבר.
יום שלישי – חפש משהו שבו הוא מתאמץ.
יום רביעי – חשוב על קושי שאולי משפיע עליו.
יום חמישי – אמור עליו מילה טובה לאדם אחר, אם הדבר מתאים.
יום שישי – אמור לו מילה טובה אמיתית.
יום שביעי – בדוק האם משהו באופן שבו אתה רואה אותו השתנה.
המטרה אינה למחוק בעיות.
המטרה היא להרחיב את התמונה.
סימנים להתקדמות
אני מוצא מעלות מהר יותר.
אני פחות זקוק להקטין אחרים.
אני מפרגן בלי להרגיש איום.
אני שומע הצלחה של אדם אחר ומסוגל לשמוח.
אני מפרש פחות אירועים מיד לרעה.
אני זוכר שגם לאדם שפגע בי יש צדדים טובים.
אני מדבר יותר טוב ופחות ביקורת.
אני מזהה מאמצים.
ואנשים סביבי מרגישים יותר שרואים אותם.
משפטי עבודה
"הטוב של האחר אינו מפחית מהטוב שלי."
"אני רוצה לראות את האדם כולו, לא רק את החיסרון שלו."
"אפשר לפרגן בלי להקטין את עצמי."
"אני לא יודע תמיד את כל הסיפור."
"עין טובה אינה להתעלם מן הרע – אלא לא להתעלם מן הטוב."
המטרה ארוכת הטווח
המטרה בעין טובה אינה להגיע למצב שבו איננו רואים שום חיסרון.
אלא שהמבט שלנו נעשה מאוזן יותר.
אנחנו רואים חסרון – אבל גם מעלה.
רואים טעות – אבל גם מאמץ.
רואים הצלחה של אחר – ולא מרגישים שהיא גוזלת מאיתנו דבר.
רואים אדם שקשה לנו איתו – ועדיין זוכרים שהוא גדול יותר מן הנקודה שמפריעה לנו.
וככל שהעין נעשית טובה יותר, גם הלב נעשה רגוע יותר.
פחות השוואה.
פחות קנאה.
פחות חשד.
יותר פרגון.
יותר הכרת הטוב.
ויותר יכולת לחיות בשלום עם הטוב שנמצא גם אצל אנשים אחרים.
