בתערובת שיש בה דגן, האם תמיד הדגן הוא העיקר?

תשובה:
כאשר הדגן ניתן בתערובת כדי לתת טעם ולהיות חלק ממשי מן המאכל, הוא בדרך כלל העיקר ומברכים "בורא מיני מזונות". אם הוא ניתן רק כדי לדבק או לצפות, אינו נעשה עיקר.

הסבר: לכן יש הבדל בין תבשיל שבו הדגן הוא מרכיב משמעותי לבין שניצל שפירורי הלחם שבו באים בעיקר לציפוי.

דוגמה: תבשיל שבו יש קמח מחמשת מיני דגן שנותן טעם ממשי מברכים בדרך כלל "מזונות", ואילו על שניצל מצופה מברכים "שהכל".

מקורות: ילקוט יוסף, סימן רח סעיפים יא, יח, בדיני תערובת מחמשת מיני דגן, וכן סימן רד סעיף ב בדין שניצל וקציצות.