בחתימת ברכת אבות כורעים פעם נוספת, והכריעה מבטאת את הכנעתו של המתפלל לפני הקב"ה. המבי"ט מבאר שברכת אבות וברכת מודים מיוחדות בכך שהן עוסקות בשבחו הכללי של הקב"ה ובהכרת אלוקותו, ולכן תיקנו בהן כריעה בתחילה ובסוף [1].
בכוונת הכריעה נזכרו כמה עניינים, הכנעה ויראה לפני הקב"ה, ביטחון בו כאשר מזדקפים, רמז להמשכת הברכה מלמעלה למטה, דרך ארץ של מי שעומד לפני מלך, וכן כבודו של אברהם אבינו שהקב"ה בחר בו [2].
מגן אברהם | מקור החתימה
חז"ל למדו מן הפסוק "והיה ברכה" שחותמים את ברכת אבות דווקא באברהם, "בך חותמין ואין חותמין בכולן"
האבודרהם מבאר שהחתימה "מגן אברהם" מיוסדת על דברי הקב"ה לאברהם "אל תירא אברם אנכי מגן לך". עוד קשר זאת לפסוק "עם נושע בה' מגן עזרך", ולכן לאחר שאמרנו "עוזר ומושיע ומגן", אנו חותמים "מגן אברהם" [4].
משמעות החתימה היא שהקב"ה מגן על עם ישראל בזכות אברהם אבינו. במדרשים מבואר שאברהם נעשה מקור של הגנה וברכה לזרעו, וכשם שהקב"ה היה מגן לאברהם, כך הוא נעשה מגן לבניו לדורות [5].
הברכה שנמסרה לאברהם ולזרעו
במדרש נאמר על הפסוק "והיה ברכה" שמכאן ואילך נמסרה לאברהם בחינה מיוחדת של ברכה. עד אברהם הקב"ה היה המברך, ומאברהם ואילך ניתנה לו המעלה לברך אחרים. עיון תפילה מבאר שמעלה זו אינה נשארת רק אצל אברהם עצמו, אלא עוברת לזרעו. כאשר המלך מעלה את אוהבו למדרגה מיוחדת, גם בניו יורשים ממעלתו. כך בני אברהם זוכים להיות כלולים בברכה ובהגנה שניתנו לו [6].
עץ יוסף מוסיף שהקב"ה הגן על אברהם במאורעות חייו, כגון בהצלתו מאור כשדים ובמלחמת המלכים, ומכיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", הגנה זו נעשתה יסוד של הנהגה גם כלפי זרעו [7].
מדוע דווקא "מגן"?
המילה "מגן" מבטאת הגנה המקיפה את האדם ושומרת עליו. לפי עיון תפילה, הקב"ה כביכול הכתיר את אברהם במגן מיוחד, ומכוחו גם צאצאיו זוכים להיות תחת אותה הגנה [8].
עוד יש לבאר על פי ההבחנה שנאמרה לעיל בין "עוזר", "מושיע" ו"מגן", ש"מגן" הוא שמירה עוד קודם בוא הצרה. לפי זה, "מגן אברהם" פירושו שהקב"ה אינו רק מציל את ישראל לאחר שכבר באה עליהם צרה, אלא זכות אברהם מגינה עליהם אף לפני בואה [9].
בקונטרס עבודת התפילה תמצת זאת כך, שהקב"ה הגן על אברהם עצמו, ובזכותו ממשיך את הגנתו עלינו [10].
מגן אברהם | גם הגנה רוחנית
המפרשים מוסיפים שההגנה בזכות אברהם אינה רק מפני סכנות גשמיות, אלא גם מפני סכנות רוחניות.
המכתב מאליהו מבאר שבחינת "מגן" היא שהקב"ה עצמו סובב את האדם ושומר עליו מן הטומאה ומן החטא. כאשר אדם זוכה למדרגה זו, הקב"ה שומר עליו שלא יאבד בקלות את מעלתו הרוחנית [11].
הדבר מתאים במיוחד לאברהם אבינו, שעליו אמרו חז"ל שנקרא "העברי" מפני שכל העולם כולו היה מעבר אחד והוא מעבר אחר. אברהם עמד לבדו כנגד עולם שלם מבחינה רוחנית, והקב"ה שמר עליו בדרכו. לפי זה, כאשר אנו אומרים "מגן אברהם", אנו מבקשים לא רק שהקב"ה יציל את ישראל מסכנות חיצוניות, אלא שגם יגן עליהם בזכות אברהם מפני השפעות רוחניות העלולות להרחיקם מאמונתם ומעבודת ה' [12].
נמצא שחתימת "מגן אברהם" מסכמת את כל ברכת אבות. אנו מזכירים את אברהם אבינו, את הברכה וההגנה שניתנו לו, ואת ההבטחה שמעלתו עומדת גם לזרעו. הקב"ה הוא המגן על ישראל בגשמיות וברוחניות, לעיתים אף עוד קודם שהצרה מגיעה, מכוח הברית והמעלה שנקבעו באברהם אבינו.
[1] המבי"ט, בית אלקים, שער התפילה פרק ח.
[2] על פי הטעמים שנתבארו בענין הכריעות, תלמידי רבנו יונה, אבודרהם, תוספות רבי יהודה החסיד, חיי אדם, יפה תאר.
[3] פסחים קיז ע"ב, בראשית יב, ב.
[4] אבודרהם, בראשית טו, א, דברים לג, כט.
[5] אגדת בראשית פרק פ, שיר השירים רבה סוף פרשה ד.
[6] בראשית רבה פרשה לט, יא, עיון תפילה, בביאור "מגן אברהם".
[7] עץ יוסף, בביאור ברכת אבות, על פי מעשי אברהם ומאמר חז"ל "מעשה אבות סימן לבנים", רמב"ן בראשית יב, ו.
[8] עיון תפילה, בביאור "מגן אברהם".
[9] סידור הגר"א, שיח יצחק, בביאור "מגן".
[10] קונטרס עבודת התפילה.
[11] מכתב מאליהו חלק ג עמ' עה, עמ' פד, בראשית טו, א.
[12] הגר"ש שוואב, עיון תפילה עמ' רצה, בראשית רבה מב, ח.
מאמר
מהות התפילה והכוונה בה
וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה
