אל תתלה את האשמה באחר

"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר..." (לא, טז)

בפרשת בלק מתואר חטאם של בני ישראל עם בנות מואב ומדין. אולם שם התורה אינה מספרת שבלעם היה זה שיעץ לכך. הפרשה מסתיימת בכך שבלעם שב למקומו, ולאחר מכן מתואר חטאם של בני ישראל.

רק בפרשת מטות מגלה התורה שהדבר היה חלק מעצתו של בלעם.

מדוע התורה לא סיפרה זאת מלכתחילה?

אפשר להבין זאת על פי רעיון שהובא בדברי הרב יונתן זקס ז"ל.

אילו התורה הייתה מספרת כבר בפרשת בלק שבלעם יעץ לבני ישראל לחטוא, היה הקורא עלול לסכם את הסיפור במשפט פשוט: בלעם הרשע הכשיל אותנו