תחילת הלילה מבחינה הלכתית, לאחר שהחשיכה ונראים כוכבים בשמים. זמן זה קובע לדינים רבים, כגון סיום השבת והצומות, תחילת ימים טובים ומועדים, זמן קריאת שמע של ערבית וקיום מצוות התלויות בלילה. קיימות שיטות שונות בהגדרת הזמן המדויק של צאת הכוכבים, ובקהילות שונות נוהגים לפי שיטות שונות.
צֵאת הַכּוֹכָבִים דְּרׇבֵּנוּ תַּם
זמן מאוחר יותר לצאת הכוכבים, על פי שיטת רבנו תם. לפי שיטה זו, גם זמן מסוים לאחר השקיעה נחשב עדיין יום, ולכן יש הנוהגים להחמיר ולהמתין לזמן זה לצורך יציאת השבת ומוצאי ימים טובים. יש המשתמשים בשיטה זו גם לעניינים נוספים שבהם יש ספק אם כבר הגיע הלילה.
צַדִּיק
אדם ההולך בדרך התורה והמצוות ונזהר מעבירות. המושג "צדיק" מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל, ומשמש לעיתים לתיאור אדם שמעשיו הטובים מרובים, ולעיתים לאדם בעל מדרגה רוחנית גבוהה במיוחד.
צַדִּיק וְרַע לוֹ
ביטוי המתאר את השאלה מדוע אדם צדיק עלול לסבול ולחוות צרות אף על פי שהוא נוהג בצדקות. שאלה זו נידונה בהרחבה במקרא, בדברי חז"ל ובמפרשים, והיא קשורה להבנת הנהגת ה' בעולם, שכר ועונש, ניסיון, ייסורים ותכליתם.
הכרה בצדקת משפטו של הקב"ה וקבלת הדין באמונה, גם כאשר אדם מתמודד עם צרה או עם פטירת אדם קרוב. בעת פטירת אדם נהוג לומר את נוסח צידוק הדין, ובין היתר מברכים: "ברוך דיין האמת", מתוך אמונה שהדין מאת ה' צודק אף כאשר האדם אינו מבין את טעמו.
צִיצִין הַמְּעַכְּבִין
חלקים מסוימים בעורלה שאם נותרו לאחר המילה, המילה אינה נחשבת שלמה מבחינה הלכתית. במקרה שנשארו ציצין המעכבין את המילה, יש לתקן את המילה ולהסירם.
צֵירוּף
חיבור של אנשים, מאכלים, שיעורים או מצבים שונים לצורך יצירת מעמד הלכתי אחד. לדוגמה, אנשים שאכלו יחד עשויים להצטרף לזימון, ומאכלים מסוימים עשויים להצטרף זה לזה לצורך שיעור אכילה או ברכה, בהתאם לדיני הצירוף.
צֵירוּף לְזִימּוּן
הצטרפות של שלושה אנשים שאכלו יחד באופן המאפשר להם לברך ברכת המזון בזימון. כאשר שלושה אכלו יחד, אחד מהם מזמן את האחרים לברכת המזון, ובעשרה אנשים יש נוסח זימון הכולל הזכרת שם שמים.
צֵירוּף לְזִימּוּן בַּעֲשָׂרָה
כאשר עשרה אנשים אכלו יחד, ניתן לברך בזימון בנוסח מיוחד הכולל הזכרת שם ה'. זהו מעמד מיוחד של ברכת המזון בציבור.
צֵירוּף לְמִנְיַין
הצטרפות של עשרה אנשים לצורך קיום דברים שבקדושה, כגון קדיש, קדושה, ברכו, תפילה בציבור וקריאת התורה. ישנם דינים שונים הקובעים מי יכול להצטרף למניין ובאילו תנאים.
צֵירוּף מְחִיצּוֹת
מצב שבו כמה מחיצות שונות מצטרפות יחד ליצירת מחיצה הלכתית. דין זה מצוי בעיקר בדיני שבת, עירובין וסוכה, ובכל תחום ישנם תנאים שונים הקובעים מתי ניתן לראות את המחיצות כמחוברות.
צוּרַת הַפֶּתַח
מבנה הלכתי המורכב משני עמודים או מחיצות ומשקוף או חוט המחבר ביניהם, ונראה כצורת פתח. בדיני שבת ועירובין ניתן במקרים מסוימים להשתמש בצורת הפתח כדי ליצור מחיצה הלכתית ולהקיף שטח.
צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים
האיסור לגרום סבל מיותר לבעלי חיים. התורה וחז"ל חייבו את האדם להתחשב בצערם של בעלי חיים, ובמקרים רבים אסור לגרום להם כאב כאשר אין בכך צורך מוצדק. דינים רבים קשורים לעיקרון זה, כגון החובה לסייע לבעל חיים הסובל, הנלמדת מהפסוק "עזוב תעזוב עמו".
צִילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ
אחד התנאים המרכזיים לכשרות הסוכה. צריך שהצל שיוצר הסכך יהיה מרובה מאור השמש החודר דרך הסכך. אם השמש החודרת לסוכה מרובה מן הצל, הסוכה פסולה. עם זאת, ישנם דינים נוספים הנוגעים לעובי הסכך ולמידת חדירת האור, ובכלל זה המנהג וההידור שיהיו כוכבים נראים מבעד לסכך.
צְלִי אֵשׁ
בשר שנצלה ישירות באש. התורה מצווה לגבי קרבן הפסח: "צלי אש", ולכן קרבן הפסח נאכל כשהוא צלוי באש ולא כשהוא מבושל במים.
צְנִיעוּת
דרך התנהגות המבוססת על כבוד, איפוק ושמירה על גבולות ראויים. בהלכה הצניעות אינה מתייחסת רק ללבוש, אלא גם להתנהגות, לדיבור, ליחסים בין אנשים ולשמירה על פרטיות ועל קדושת האדם.
צֶלֶם אֱלוֹקִים
הביטוי המתאר את מעלתו המיוחדת של האדם שנברא בצלם אלוקים. רעיון זה מבטא את כבוד האדם ואת ערכו המיוחד, והוא מהווה יסוד חשוב ביחס לחיי אדם, לכבוד הבריות ולחובות שבין אדם לחברו.
צוּרַת הַלְּבָנָה
מראה הירח המשתנה במהלך החודש העברי. שינויי צורת הלבנה קשורים למחזור החודשים העברי ולמולד הלבנה, שעל פיו נקבע ראש חודש במערכת קידוש החודש.
ארבעת הצומות הקשורים לחורבן ירושלים ובית המקדש: צום הרביעי הוא י"ז בתמוז, שבו הובקעה חומת ירושלים; צום החמישי הוא תשעה באב, שבו אירעו החורבנות המרכזיים; צום השביעי הוא צום גדליה בג' בתשרי; וצום העשירי הוא עשרה בטבת, שבו החל המצור על ירושלים בימי נבוכדנאצר. ארבעת הצומות נזכרים בספר זכריה: "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי".
צוּרַת הַפֶּתַח – לֶחִי וְקוֹרָה
אין לבלבל בין צורת הפתח לבין לחי וקורה. צורת הפתח מורכבת משני צדדים וקורה או חוט מעליהם, ואילו לחי וקורה הם מבנה אחר המשמש בדיני מבוי. לשניהם יש תפקיד מרכזי בדיני עירובין, אך דיניהם אינם זהים.
צִיבּוּר
קבוצה של יהודים המתאספת יחד לצורך תפילה או קיום מצווה בציבור. למעמד של ציבור יש משמעות הלכתית מיוחדת, ובפרט בעניינים כגון קדיש, קדושה, ברכו, קריאת התורה ותפילה במניין.
