דלג לתוכן
למעשה
מדריך למשתמשגמרא למעשהעלוני הלכה למעשהשו"ת למעשהתפילה למעשהכשרות למעשהשמירת הלשון למעשהקדושת בית הכנסת למעשהריבית למעשהמידה למעשהמאמרים ודברי תורהקריאת התורה למעשהיש לי מושגטעמי המצוות והמנהגיםעוד
מדריך למשתמשגמרא למעשהעלוני הלכה למעשהשו"ת למעשהתפילה למעשהכשרות למעשהשמירת הלשון למעשהקדושת בית הכנסת למעשהריבית למעשהמידה למעשהמאמרים ודברי תורהקריאת התורה למעשהיש לי מושגטעמי המצוות והמנהגים
התחברות
עוד רגע…

טוען…

הקדשות
  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מתן בן טטיאנה ונוות ביתו רויטל בת סבינה אורלי, ולבנם יהונתן הי"ו יהי רצון שיזכו לשפע ברכה והצלחה, לבריאות, נחת ושמחה, ולסייעתא דשמייא בכל, בזכות עמלם והשקעתם הגדולה למען זיכוי הרבים.

  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מרב בת שושנה ואליהו דרור בן שלמה וילדיהם נויה, ישי, רות, אפרת ואביגיל, לבריאות איתנה, זיווגים הגונים, וסייעתא דשמיא והצלחה בכל מעשי ידיהם.

  • לזרע בר קיימא לאדלה בת אילנית ושלי בת רוזה | רפואה שלימה וזיווג הגון לגלית בת עליזה | חזרה בתשובה וזיווג הגון לגלעד בן ורדה רוזט | חזרה בתשובה שלימה לעדי אסתר בת ליהי ובר בן גלית

לעילוי נשמת
  • רוזה בת רבקה ע"ה

  • מאיר בן דורה רחל זצ"ל | שמחה בת ג'ולי ע"ה | שושנה שמעה בת לאה ע"ה | חיים בן דורה רחל זצ"ל | יהושע בן דורה רחל זצ"ל | לאה בת דורה רחל ע"ה | יעקב חסן הי"ד | יצחק בן לאה זצ"ל

  • מיכאל בן לאה ז"ל | יוסף בן רבקה ז"ל

למעשה

© השימוש בתוכן האתר מותר לזיכוי הרבים בלבד

Designed & Developed by Matan Neyman

אודותצור קשרתקנוןמדיניות פרטיות
עוד רגע…

טוען תוכן…

  1. בית
  2. מאמרים ודברי תורה
  3. פרשת השבוע
  4. ספר דברים
  5. פרשת וילך
  6. מדוע התורה נקראת "שירה"? ארבעה מבטים על התורה
פרשת וילך

מדוע התורה נקראת "שירה"? ארבעה מבטים על התורה

26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · 3 דקות

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא, יט)

לפי פשוטו של מקרא, "השירה הזאת" היא שירת האזינו, כפי שמפרש רש"י. אולם חז"ל במסכת נדרים (לח ע"א) ובמסכת סנהדרין (כא ע"ב) דורשים שהפסוק מתייחס גם לתורה כולה. התורה נקראת כאן "שירה".

מדוע? מה הקשר בין התורה לבין שירה?

בעל ערוך השולחן, בהקדמה לספרו, מסביר שתפארתה של שירה נובעת מכך שקולות שונים משתלבים יחד. דווקא העובדה שכל קול שונה מחברו יוצרת את ההרמוניה והיופי של השיר. כך גם בתורה: מחלוקות התנאים, האמוראים, הראשונים והפוסקים אינן פוגעות ביופייה של התורה, אלא להפך – הן חלק מתפארתה. דעות שונות, כאשר כולן נאמרות בתוך מסגרת התורה, יוצרות יחד את היצירה השלמה.

לתוכן הקודם
אהבתישמירה למועדפיםסימון כנקראשיתוף בוואטסאפהעתקת קישורהורדה כ-PDFהדפסה
לתוכן הבא

תוכן קשור

דבר תורה
פרשת וילך

מה קודם: כתיבת ספר תורה או לימוד תורה?

הנצי"ב, בהקדמתו ל"העמק דבר", המכונה "קדמת העמק", מעניק הסבר אחר. שירה אינה נקראת בדרך כלל כמו סיפור פשוט. כדי להבין שירה צריך להתעמק, לחבר בין חלקים, להבין רמזים ולגלות את המשמעות העומדת מאחורי המילים. כך גם התורה שבכתב: היא אינה נמסרת תמיד בצורה מפורשת וישירה, אלא דורשת עיון, דיוק, פרשנות ודרשה. לדעת הנצי"ב, עצם הצורך לפרש ולהעמיק אינו הופך את הדברים ל"דרש" המנוגד לפשט – זהו טבעה של התורה, כפי שטבעה של שירה דורש מן האדם להעמיק מעבר למילים הגלויות.

הרב קוק, ב"אורות התורה" (ב, א), מעניק נקודת מבט נוספת. התורה פועלת על כל אדם באופן שונה. אותו לימוד עצמו יכול לעורר באדם אחד תובנה מסוימת, ובאדם אחר תובנה אחרת. לכל נשמה יש את החיבור הייחודי שלה לתורה. כפי שכתב הרב קוק: "ובוודאי אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת".

הרב יצחק זילברשטיין שליט"א מביא בשם חמיו, מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הסבר נוסף. כאשר מגיע לעיר מומחה עולמי לרפואה או לפילוסופיה, רק מי שמתעניין בתחום ומבין בו יגיע להרצאתו. אולם כאשר מגיע לעיר נגן או חזן בעל שם עולמי, כולם רוצים לשמוע אותו – גם אנשים שאינם מבינים דבר בחכמת המוזיקה. מדוע? משום ששירה נוגעת באדם גם ללא צורך בידע מקצועי. כל אחד קולט ממנה משהו לפי מדרגתו.

וזהו עומק הפסוק: "כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם". התורה צריכה להגיע לכל אחד. לא רק לאדם הגדול שכבר מסוגל לרדת לעומק הסוגיה, אלא גם לאדם הפשוט, שכל אחד יוכל לטעום ממנה, להרגיש בה מתיקות ולמצוא בה חיבור אישי.

מכאן גם הביטוי הנפלא בתהילים: "פקודי ה' ישרים משמחי לב... נחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש" (תהילים יט, ט–יא). התורה צריכה להיות לא רק נכונה ומדויקת, אלא גם מתוקה, חיה ומחוברת לנפש.

אפשר להוסיף לכך רעיון נוסף: בשירה אמיתית יש שני יסודות. מצד אחד ישנם כללים, תווים ומבנה בסיסי שאי אפשר להתעלם מהם; מצד שני, על הזמר להביא את הקול הייחודי שלו ואת הנשמה שלו. אם אדם שר רק את התווים בלי להביא את עצמו – השירה תהיה חסרת חיים. ואם הוא מתעלם מהתווים ומבטא רק את עצמו – לא תהיה זו שירה אלא זיוף.

כך גם בתורה. מצד אחד יש לנו מסגרת ברורה – תרי"ג מצוות, כללי התורה, מידות שהתורה נדרשת בהן ומסורת ההלכה. אך בתוך המסגרת הזאת יש לכל אדם את חלקו המיוחד בתורה. על כך אנו מתפללים: "ותן חלקנו בתורתך". השילוב בין המסגרת המשותפת לכולם לבין החיבור הייחודי של כל נשמה הוא שיוצר את שלמות התורה.

דבר תורה
פרשת וילך

מדוע תשובה שאינה נוגעת בשורש החטא אינה מספיקה?

דבר תורה
פרשת וילך

למה התורה ציוותה להביא גם את התינוקות?

דבר תורה
פרשת וילך

וילך משה – כשהמנהיג הגדול יורד אל העם