אֲנָשִׁים אֵינָם מוּדָעִים לְחֻמְרַת הֶעָווֹן

הַסִּבָּה הָעִקָּרִית שֶׁאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִיא, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר כְּלָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, הַקַּדִּיש וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (קנא ס"ק ב) עַל מַה שֶׁכָּתַב הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁאָסוּר לָשׂוּחַ שִׂיחָה בְּטֵלָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת: "הַיְנוּ אֲפִלּוּ שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה דְּבַחוּץ שָׁרֵי, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אָסוּר. וּבִפְרָט שִׂיחָה בְּטֵלָה לְגַמְרֵי, שֶׁבְּוַדַּאי שֶׁרָאוּי לְהִמָּנַע תָּמִיד מִזֶּה".

בְּסוֹף דְּבָרָיו הוֹסִיף וְכָתַב: "עַל כֵּן, הָאִישׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', יָשִׂים תָּמִיד עֵינָיו וְלִבּוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר שׁוּם דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה יִהְיֶה מְיֻחָד אֶצְלוֹ רַק לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה''.

וְכֵן כָּתַב רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "כַּף הַחַיִּים" (אוֹת ד): "לֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּפוֹשֵׁט רַגְלָיו, וְזֶה יוֹשֵׁב וְנִשְׁעָן עַל יָדוֹ, וְזֶה עוֹמֵד וְהוֹלֵךְ וּבָא לוֹ, וְזֶה סָח וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ דְּבָרִים בְּטֵלִים".

גַּם אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאָסוּר, אֵינָם יוֹדְעִים אֶת חֻמְרַת הֶעָווֹן וְהָעֹנֶשׁ, וְלָכֵן אֵינָם מַקְפִּידִים.