טוען תוכן…
איך עובדים על מידת העצלות?
לפני שמנסים להשתנות, צריך לזהות את הדפוסים.
במשך שבוע רשום בכל יום שלושה דברים שדחית.
לא צריך לתקן עדיין.
רק לכתוב:
מה דחיתי?
למה?
מה אמרתי לעצמי?
איזו משימה ידעתי שחשוב לעשות – ובכל זאת דחיתי?
אתה מתחיל לזהות את משפטי הדחייה האוטומטיים שלך.
לא כל דחייה נובעת מאותה סיבה.
ליד כל משימה שדחית, כתוב:
עייפות?
פחד?
חוסר בהירות?
פרפקציוניזם?
נוחות?
חוסר חשק?
מה הפעיל היום את העצלות שלי יותר מכל?
אתה מפסיק לומר רק "אני עצלן" ומתחיל להבין מה באמת עומד מאחורי הדחייה.
משימה גדולה יוצרת התנגדות.
במקום:
"לסדר את כל הבית",
כתוב:
"לסדר מגירה אחת."
במקום:
"ללמוד שעתיים",
כתוב:
"לפתוח את הספר וללמוד עשר דקות."
איזו משימה היום נעשתה קלה יותר אחרי שפירקתי אותה?
יותר משימות מתחילות, גם אם אינן מושלמות.
אחד הכלים היעילים נגד עצלות הוא להסכים להתחיל רק לזמן קצר.
כאשר אינך רוצה להתחיל, אמור:
"אני עושה רק חמש דקות."
אחרי חמש דקות מותר לעצור.
לעיתים קרובות עצם ההתחלה שוברת את הכבדות.
האם הייתה משימה שהתחלתי רק לחמש דקות ובסוף המשכתי יותר?
ההתחלה נעשית פחות מאיימת.
החשק אינו תמיד קודם למעשה.
לעיתים הוא נוצר תוך כדי.
בחר משימה אחת ביום ועשה אותה גם בלי חשק.
לא מתוך התעללות בעצמך.
אלא כדי לחזק את היכולת לפעול לפי החלטה.
האם היום עשיתי דבר חשוב גם בלי שהרגשתי חשק?
פחות תלות במצב רוח לצורך פעולה.
העצלות אוהבת משימות קטנות.
בכל בוקר כתוב:
מה המשימה החשובה ביותר היום?
נסה להתחיל אותה לפני משימות שוליות.
האם עשיתי היום את החשוב – או רק הרבה דברים קטנים?
פחות ימים עמוסים שלא קידמו את מה שבאמת חשוב.
לפעמים עצלות היא תוצאה של סביבה לא נוחה.
הכן מראש:
ספר פתוח.
בגדים מוכנים.
ציוד מסודר.
מסמך פתוח.
כך הצעד הראשון נעשה קל יותר.
איזה דבר יכולתי להכין מראש כדי להקל על עצמי להתחיל?
פחות תירוצים טכניים לפני פעולה.
הרבה עצלות היום מתחפשת להסחת דעת.
בזמן התחלת משימה חשובה, הרחיק את הטלפון לעשר דקות.
לא על השולחן.
ממש רחוק.
כמה פעמים היום הסחת דעת הפכה לדחייה?
היכולת להתחיל בלי בריחה למסך משתפרת.
יש אנשים שמתחילים הרבה – ומסיימים מעט.
בחר בכל יום משימה אחת קטנה ואל תעבור לאחרת עד שתסיים.
מה היום באמת סיימתי עד הסוף?
יש יותר תחושת השלמה ופחות "קצוות פתוחים".
יש דברים שאנחנו דוחים לא בגלל מאמץ פיזי, אלא בגלל אי־נוחות.
בחר שיחה אחת שדחית.
כתוב משפט פתיחה פשוט:
"יש משהו שחשוב לי לדבר עליו."
וקבע זמן.
איזו שיחה או פעולה רגשית דחיתי רק משום שלא היה לי נעים?
פחות בעיות נשארות פתוחות רק בגלל חוסר נוחות.
לפעמים האדם אומר:
"אם אני לא יכול לעשות את זה כמו שצריך – עדיף לא להתחיל."
בחר משימה אחת והחלט מראש:
"אני עושה גרסה טובה מספיק."
לא מושלמת.
האם היום perfection עצר אותי יותר מהעצלות עצמה?
יותר דברים נעשים בפועל ולא נשארים בראש.
במקום לומר:
"אני עצלן",
אמור:
"אני לומד לפעול מהר יותר."
בכל פעם שעשית דבר למרות חוסר חשק, רשום אותו.
כך אתה בונה ראיות נגד התווית הישנה.
איפה היום הוכחתי לעצמי שאני מסוגל לפעול גם כשקשה?
אתה פחות מזדהה עם "אני עצלן" ויותר עם אדם שמתאמן בפעולה.
