ארבעים וארבע הבקשות שבתפילה זו פותחות במילים 'אבינו מלכנו'. מדוע מופיעה המילה 'אבינו' לפני המילה 'מלכנו', ולא להיפך?
תשובות
א. מבחינה כרונולוגית, הקשר הראשוני שבין הקדוש ברוך הוא לאדם היה קשר אבהי. יצירת אדם הראשון נחשבת כמו הולדת אב את בנו. רק לאחר מכן ציוה אותו הקב"ה במצוות שונות, כפקודות המלך לנתיניו.
ב. כתוספת לתשובה הקודמת, הדברים אמורים לא רק ביחס לאדם הראשון אלא לכל אדם ואדם, עד סוף כל הדורות. "שלשה שותפים הם באדם, הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו" (קידושין ל ב). רק לאחר שהאדם מתבגר הוא מסוגל להכיר במלכות ה'.
ג. בדומה לתשובה הקודמת, מרגע לידתו של היהודי הוא נחשב כבן אצל הקדוש ברוך הוא, אך אינו מתחייב במצוותיו וקבלת עול מלכותו עד היותו בן שלש עשרה שנים ויום אחד.
ד. בראיה היסטורית, התייחסות הקדוש ברוך הוא לבני ישראל כאל בניו קדמה למלכותו עליהם. עוד בהיותם במצרים כינה אותם 'בני בכורי ישראל', ואילו קבלת עול מלכותו מצידם החלה באמירת 'נעשה ונשמע' בהר סיני.
ה. קשר ביולוגי שבין אב לבניו עוצמתי יותר מקשרי המלך עם נתיניו, ועל כן אנו מקדימים להזכירו בבואנו לחלות את פני ה'. יתכן שמסיבה זו בכל הברכות אנו מזכירים רק את עובדת מלכות ה', ולא את אבהותו. הברכות נאמרות בדרך כלל בפרהסיה, וכבוד ה' הסתר דבר. קשר כה קרוב ואינטימי השתיקה יפה לו, ולא ראוי לתת לו ביטוי פומבי. רק בתפילות שקטות הנאמרות בינינו לבין עצמנו מן הראוי להזכירו.
ו. מטבע הדברים, אב נוטה לסלוח לבניו יותר מאשר מלך לנתיניו. הדברים נכונים גם מבחינה טבעית, וגם מבחינה הלכתית. בעוד אב שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב). אי לכך אנו פונים תחילה אל הקדוש ברוך הוא בתור אב, כדי שיתעלם מחטאינו כלפיו ויסלח עליהם.
ז. בדומה לתשובה הקודמת, האב שופט את בנו במדת הרחמים, לעומת מלך השופט את נתיניו במידת הדין [1]. בהקדימנו את התואר 'אבינו' לתואר 'מלכנו', אנו נותנים ביטוי לתקוה, שיקדים הקדוש ברוך הוא את מידת הרחמים למידת הדין.
ח. מלך מטיל אימה הרבה יותר מאב. אמנם עלינו להתיירא מהקדוש ברוך הוא בשיא היראה, אך כדי שנהיה מסוגלים לעמוד ביראה זו, עלינו לחזק תחילה את עצמנו בהרגשה שאחר ככלות הכל הוא אבינו אב הרחמן.
ט. יחסי אב ובנו מתאפיינים בעיקר באהבה, בעוד היחס למלך מתאפיין בעיקר ביראה. מדרגתה של עבודת ה' מאהבה גדולה יותר מעבודה מיראה, ועל כן מגיעה לה זכות קדימה.
י. חובת כיבוד אב היא מצות יסוד ביהדות, בהיותה כלולה בעשרת הדברות וחקוקה על לוחות הברית. סביר להניח שמסיבה זו היא קודמת למצות כבוד מלך, ומשום כן אנו מדגישים את עובדת היות הקדוש ברוך הוא 'אבינו' לפני הגדרתו בתואר 'מלכנו'.
[1] כנוסח תפילת 'היום הרת עולם', "אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו".
